פסק-דין בתיק ת"א 1673/06

לפניי שתי תביעות שאוחדו;

1.            התביעה הראשונה הוגשה על ידי מר עזרא מנג'ם (להלן: " התובע") וגברת מלכה מנג'ם (להלן: " התובעת") כנגד גברת סמדר אהרוני (להלן: " הנתבעת") ויורשי המנוח יפת אהרוני ז"ל (להלן: " המנוח"), מר חיים לוי (להלן: " נתבע 3") ועו"ד יעקב טל (להלן: " נתבע 4") לתשלום סך    -.267,670 ש"ח (ת.א. 1673/06).

2.            א.      התובעים טוענים, כי המנוח ביצע כלפיהם תרמית, הוציא מידיהם סך -.195,000 ש"ח עבור רכישת מחצית שטח מקרקעין הידועים כחלק מחלקות 1, 3, 20 ו-46, בגוש 544, (להלן: " המקרקעין") בגן יבנה אשר הוחזקו על ידי נתבע 3, בידיעה, כי אין בכוונתו  לגרום לכך שתהיינה להם זכויות קנייניות כלשהן.

ב.            התובעת והנתבעת עבדו יחד בבית ספר בן צבי שברחובות. בעקבות התעניינות התובעת במחירי מגרשים בטירת שלום, המליצה לה הנתבעת ליצור קשר עם בעלה המנוח אשר עסק באותה עת בתיווך נדל"ן. בהמשך, התהדק הקשר בין התובעים לבין הנתבעת והמנוח, ונוצרו ביניהם יחסי חברות קרובים.

התובעים טוענים, כי בדצמבר 1999 הציגו בפניהם הנתבעת והמנוח המקרקעין והציעו להם לרכוש אותם עימם בשותפות להשקעה בסכום הנ"ל. התובעים הסכימו להצעה.

ג.              מספר ימים לאחר מכן, הזמין המנוח את התובעים למשרדו לביצוע העסקה.

בהגיעם למשרד, התברר להם להפתעתם, כי איש מלבדם לא הגיע לפגישה.

המנוח ביקש וקיבל מהם 4 שיקים על הסכום האמור, ללא ציון שם הנפרע.

כאשר ביקשו לחתום על חוזה, אמר להם המנוח, כי אין עדיין חוזה ויש לשמור העסקה בסוד.

לאחר שדרשו לחתום על חוזה, הציג בפניהם חוזה אשר הצדדים לו היו הנתבעת ונתבע 3 בלבד. כאשר התרעמו על כך, הציע להם להוסיף שמותיהם ליד שם הנתבעת והם בתמימותם עשו כן.

כך היה גם ביחס ליפוי הכח לביצוע העסקה.

ד.            התובעים טוענים, כי בכל אותם ימים התרה בהם המנוח לבל יצרו קשר עם נתבע 3, שכן אם יעשו כן - תמכור הנתבעת את חלקה והם יוותרו ללא מגן ומדריך.

ה.            התובעים טוענים, כי הואיל ולא היו רגועים - ביקש מהם המנוח להעתיק את החוזה המקורי ולהוסיף לו את שמותיהם, לקח אותם למשרד עו"ד ברחובות וביום 20.10.2000 חתמו התובעים על חוזה אשר עותק שלו אינו מצוי בידיהם.

הואיל ועדיין חשו, כי זכויותיהם אינן מובטחות, לקח אותם המנוח לנתבע 4, אשר הכין חוזה ברוח החוזה המקורי.

נתבע 4 שידר בטחון ורכש את אמון התובעים, הבטיח לטפל בנושא וציין, כי למיטב הבנתו אין כל בעיה להעביר את הזכויות במקרקעין על שם התובעים והנתבעת.

נתבע 4 ערך את החוזה ביום 13.6.2001, אך ציין בו את תאריך 24.12.1999 - מועד עריכת החוזה הראשון אשר התובעים לא היו צד לו וכן ציין בו תנאי תשלום לא אמיתיים, שכן כל התמורה שולמה זמן רב לפני כן.

נתבע 3 שיתף פעולה עם הנתבעים האחרים ועם המנוח וחתם שוב על החוזה, הפעם עם הנתבעת ועם התובעים.

ו.              התובעים טוענים, כי שילמו למנוח לבקשתו סכומי כסף נוספים; בספטמבר 2000 שילמו סך של 2,500 $ לאחר שהודיעם, כי שטח המקרקעין גדול ב- 2 דונם ממה שסבר.

עוד לפני כן, שילמו לו 9,500 ש"ח עבור מס רכישה.